מניעת נפילה

מאת: דנה אברמוביץ - דיאטנית קלינית, דיאטה קלאב

מניעת נפילה היא גישה קוגניטיבית התנהגותית, שמטרתה זיהוי ומניעת מצבים שגורמים לנפילה, מה שנקרא מצבים הרי סיכון, וכן הקניית מיומנויות התמודדות במצבים כאלה.
הגישה מתבססת על כך, שהתנהגויות התמכרותיות (ובניהן התמכרות לאכילה) הן התנהגויות נרכשות ושהבסיס להן הוא ביולוגי, פסיכולוגי וחברתי.
התנהגות התמכרותית מספקת הנאה מיידית או הקלה בכאב (גם כאב נפשי) ונזק בטווח הארוך.
הגישה מניחה, ששינוי התנהגות אכילה התמכרותית יתרחש כשחיפוש ההנאה/הקלה ינותק מהאכילה וכשיבנה רפרטואר התנהגויות חלופי לאותה המטרה.
לדוגמא, אם במצבי לחץ ההרגעה מושגת באמצעות אכילה, הרי שהחלפת האכילה בפעילות גופנית תביא לאותה תוצאה, רק בלי הנזק של אכילת היתר.
הספרות מצביעה על כך, שבכל תהליך של שינוי הרגלים (הרגלי אכילה, עישון, שתייה...) יחוו המטופלים מעידות, שלעיתים קרובות יהפכו לנפילות של ממש.
בגישה הטיפולית של מניעת נפילה המטופל שותף פעיל, בוחר את התנהגויותיו ולוקח אחריות על בחירותיו.

מצבים הרי סיכון
מצב הרה סיכון מוגדר כמצב בו נמצא המטופל בסיכון לחזרה להתנהגות ההתמכרותית. בהקשר של אכילה, מצבים כאלה יכולים להיות אנשים מסוימים (החמות שמכינה אוכל "לא מהעולם הזה"), מקומות (מסעדה) או אירועים מסוימים הקשורים באכילה (ארוחת חג).

מצבים הרי סיכון יכולים להופיע ללא ידיעה מוקדמת. החלטות לא רלבנטיות לכאורה הן אותן החלטות שלוקח המטופל מבלי לקחת בחשבון שהן תתרומנה לנפילה. לדוגמא, ההחלטה לעבור דרך המעדנייה האהובה רק כדי לקצר את הדרך הביתה יכולה כהרף עין להיהפך למצב מסוכן.
עבור כל אחד קיימת מפת אזורי הסיכון שלו ומומלץ מאד להכירה.
היכולת האינדיבידואלית להתמודד בהצלחה עם אזורי סיכון אלה תלויה בתחושת המסוגלות העצמית, רמת המוטיבציה וכלים התנהגותיים חלופיים.

תנאים מקדמים נפילה
על מנת שתתרחש נפילה באזור הרה סיכון צריכים להתקיים התנאים הבאים:
תחושה של מסוגלות עצמית נמוכה ("אני לא יכול לעמוד בפיתויים כאלה")
צפייה חיובית מהאוכל ("אם אני אוכל אני אירגע")
מחסור בכלים להתמודדות במצבים דומים
הגישה של מניעת נפילה פועלת לחיזוק הביטחון וההערכה העצמיים, מה שיתרום לתחושת מסוגלות עצמית גבוהה.
בנוסף נערך בירור לגבי הצפייה החיובית שיש למטופל מהאוכל, כלומר, מה התגמול החיובי שלו מהאכילה (הרגעה, תחושת שייכות, ספונטניות...) על מנת לסייע לו לבחור התנהגויות חלופיות ("על מנת להרגיש שייך אשתתף יותר בשיחה, במקום לאכול").
מציאת התנהגויות חלופיות תעשיר את ארגז הכלים להתמודדות במצבים הרי סיכון.

לאחר הנפילה
מטופלים שייכנעו לפיתוי יחוו לאחר מכן רגשות אשם ותחושה של אובדן שליטה. מצב רגשי שכזה הינו קרקע פורייה לנפילה נוספת, זאת בהנחה שהמטופל אוכל לצורך הרגעה והקלה.
הכרת התחושות האלה וההבנה שהן חלק טבעי מהנפילה יכולות לסייע למטופל להתגבר עליהן ולא ליפול שוב. הגישה, אם כן, מתייחסת אל הנפילות כאל נסיגה זמנית ולא כאל כישלון בלתי הפיך.

מחקרים שבדקו את יעילות הטיפול במניעת נפילה להתנהגויות התמכרותיות מצאו התאמה גם לטיפול בהשמנה. מספר מחקרים מצא שהטיפול יעיל לא רק בטווח הקצר, אלא גם בטווח הארוך, כלומר, שרכישת מיומנויות התמודדות במצבים מסוכנים מפחיתה את הסיכוי לנפילות בטווח הארוך.

רוצה לקבל פרטים אודות קבוצת תמיכה באזור מגורייך?  לחץ כאן

התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.